מה ההבדל בין רגישות לגלוטן לצליאק, האם גלוטן אכן מזיק וגורם לעליה במשקל ולמה לא להוריד גלוטן לכולם?

הרדיפה אחר אורח חיים בריא ומשקל תקין, הביאה לנסיקה בצריכת מזון ללא גלוטן בשנים האחרונות גם אצל מי שאינם רגישים לגלוטן(1). אך האם הדבר מוצדק?

הגלוטן (דיבקן) הנו החלבון העיקרי בחיטה המעניק לבצק את תכונת הדבק והגמישות שלו, והוא מורכב מגליאדין וגלוטנין שהם חלבונים שעלולים לגרום לתגובה חיסונית באנשים בעלי רגישויות אלהם. אלו מקוטלגים ל-3 רמות:
1- אלרגיה לחיטה – שכיחות 0.4% מהאוכלוסייה העולמית. זוהי תגובת יתר של מערכת החיסון לגליאדין בחיטה (מתרחשת בתיווך IgE) והיא אינה מחלה אוטואימונית. תסמינים מידיים כוללים גרד, נפיחות, חנק ואסתמה, פריחה ועד שוק אנפילקטי וסכנה בריאותית מידית. יכולה לחלוף אחרי גיל 6.
2- צליאק (דגנת) – זוהי מחלה אוטואימונית (הגוף תוקף את עצמו). הגליאדין מזוהה בטעות ע"י תאי מערכת החיסון במעי הדק כגוף זר (פתוגן) והם תוקפים את תאי המעי ומעוררים תגובה דלקתית שפוגעת בספיגת המזון. שכיחות: קיימת ב 1% מהאוכלוסייה, אך יש סברה שאלפי חולים לא אובחנו משום שאינם חווים תסמינים כלשהם (צליאק תת קליני – מתחת לסף הגירוי הקליני).
תסמינים- המחלה נקראת גם "מחלת אלף הפנים" משום שעשויה להיות נטולת תסמינים או בעלת קשת תסמינים רחבה הכוללת בעיית התפתחות בילדים, כאבים, בעיות עיכול, אסוטיאופורוזיס, אנמיה, דלדול שריר, אי פריון ואף סרטן לימפומה.
אבחון- בדיקות דם (לרמת הנוגדנים: אנטי-TTG) כאשר יש תסמינים חוזרים או כשאובחנו חולים מדרגה ראשונה במשפחה, או כשיש מחלות אוטואימוניות נוספות. אם הממצאים חיוביים תבוצע ביופסיה (נטילת דגימת מעי באמצעות אנדוסקופ). כאשר התפריט אינו כולל גלוטן, לא תתפתח תגובה דלקתית והביופסיה מיותרת, ואז ניתן לבדוק נוגדנים או לחזור על אכילת גלוטן לצורך הבדיקה. הטיפול היחידי: הימנעות מוחלטת מגלוטן.
3- רגישות לגלוטן ללא צליאק– שכיחות 0.5-13% מהאוכלוסייה במדינות השונות(2). רגישות לגלוטן הנה מושג חדש יחסית והוא ממוקם בין צליאק לאלרגיה לחיטה, אולם בניגוד אליהם החשיפה לגלוטן לא תגרום לנזק בריאותי ממשי, אלא לתופעות דומות למעי רגיש, נפיחות גזים, שלשול, כאבי בטן, ותסמינים כללים כגון עייפות, כאבי ראש ואפילו דיכאון וחרדה. צמצום צריכת גלוטן מסייע בהפחתת התסמינים. אין מרקרים המסייעים לאבחן את הרגישות אולם חובה לשלול צליאק! קיימות דעות כי הרגישות אינה בהכרח לגלוטן אלא לחלבונים אחרים בחיטה או לפחמימות שאינן נעכלות בחיטה הקרויות FODMAP ואשר עלולות לגרום לתסמיני מערכת העיכול במטופלים עם מעי רגיש. נמצא כי דגנים בעלי ריכוז גלוטן נמוך יותר מכילים גם פחות FODMAP. לכן לאחרונה יש הסוברים כי הגלוטן אינו האשם העיקרי3).
אז למה לא להוריד גלוטן לכולם?
נמצא שהפחתת גלוטן מהתפריט לאנשים בריאים עלולה להרע את הרכב החיידקים במעי ולהגביר תגובה דלקתית במעי (4). בנוסף אנשים בריאים שהיו רגילים לצרוך גלוטן, עשויים אמנם להראות ירידה במשקל בתחילת הדיאטה ללא גלוטן, אולם בהדרגה עולה צריכת הסוכרים, החטיפים והתחליפים עתירי הקלוריות וגובר הסיכון לחסרים במינרלים כגון ברזל, אבץ, מגנזיום וסיבים ולכן אין להמליץ עליה באופן גורף (5). ממצאים אלו אוששו לאחרונה גם במחקר שבוצע בבית החולים שערי צדק בקרב משפחות שעברו לדיאטה נטולת גלוטן והראו עליה במשקל.

1. https://www.slideshare.net/milfamln/nw-gluten-free021417final
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24885375
3. http://www.cghjournal.org/article/S1542-3565(16)30547-X/abstract
4. https://genomemedicine.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13073-016-0295-y
5. http://www.bmj.com/content/357/bmj.j1892

שון פורטל

הכל על גלוטן – האם הוא טוב או רע לנו?תייגו אנשים שרגישים לגלוטן!! ד"ר שון פורטל – תזונה ספורט מודעות

‎Posted by ‎לבחור נכון עם מיכל צפיר – עשר‎ on‎ יום שני 18 דצמבר 2017

print
השארת תגובה