במחקרים שפורסמו הראו כי הבפלבנואידים הנמצאים בשוקולד המריר מעלים את הזמינות והפעילות הביולוגית של ניטריק אוקסיד (NO) המדוברת כל כך בשנים האחרונות בפעילותה על הרחבת כלי דם ושיפור הביצועים הגופנים (בדומה לאפקט של ויאגרה על תפקוד מיני).
תשעה רוכבי אופנים מאומנים בצעו מבחן מאמץ בו רכבו 20 דקות בעומס של 80% מהיכולת המרבית ולאחר מכן נתבקשו להאיץ למקסימום למשך 2 דקות נוספות. הנבדקים בצעו את הבדיקה לאחר צריכת 40 גרם שוקולד מריר, ושבועיים לאחר מכן עם צריכת 40 גרם שוקולד לבן.
תוצאות המחקר הראו הבדל משמעותי הן בקצב הרכיבה ב- 80% מהיכולת המרבית והן בביצועי הספרינט (נג"ש).
החוקרים מציינים כי צריכה כרונית של שוקולד מריר מפחיתה את עלות צריכת החמצן במאמץ בינוני ועשויה להיות תוסף יעיל למאמצים מסוג זה.
ולסיכום, שימו לב שהמחקר בדק את השפעת השוקולד על אימון גופני עצים ולא על הרזיה ועל כן, כל עוד לא הוכח ששוקולד, מריר ככל שיהיה, הוא לא דל בקלוריות, חשוב לצרוך ממנו בתבונה ובמינון נכון בכדי לשמור על המשקל.

השארת תגובה

ביטול