מספר מחקרים שחקרו בעבר את הקשר לא הראו ממצאים עקביים, אולם יש נטייה לחשוב כי אכילת מזון מנחם (עשירה שומן ופחמימות) היא נוגדת דיכאון למשל.
הפרעות במצב רוח כמו דיכאון והפרעות קוטביות, הן סיבות משמעותיות לאי תפקוד ותמותה ברחבי העולם. התערבות תזונתית נמצאה כטיפול לא תרופתי, יעיל, לשיפור התפקוד המנטלי ומצבי רוח והיא כוללת 3 רמות: רכיבי תזונה, מזון ודיאטה. מחקרים הראו שרכיבי תזונה כגון מגנזיום, ויטמיני E, C, D ואומגה 3 עשויים להשפיע על התפתחותן של הפרעות במצב הרוח כמו דיכאון.
צריכת מזון מעורבת בויסות מצב רוח ורגשות, וזה עשוי להשפיע על בחירות מזון. "מזונות מנחמים" עשירים בשומן ופחמימות נמצאו מועדפים במצבי רוח דיכאוניים על פני ירקות ופירות. מחקרים הראו קשר הפוך בין צריכת ירקות ופירות לדיכאון. בנוסף יש מחקרים שמראים שאגוזים המכילים חומצות שומן בלתי רוויות, וכן פוליפנולים וויטמינים עשויים להיות בעלי אפקט מגן מפני הפרעות במצב הרוח.
היות ואיננו מפרידים בין צריכת מזון שלם לרכיבי תזונה, התמקדות בדפוסי תזונה יכולה להוות גישה טובה יותר להבנת הקשר בין תזונה למחלות, משום שדפוסי התזונה משקפים את כלל הצריכה התזונתית ואת האינטראקציות בין רכיבי תזונה והסינרגיה ביניהם. בעשור האחרון המיקוד עבר מבחינת השפעה של רכיבי מסוימים לבחינת דפוסי תזונה שלמים, כלומר כלל הדיאטה.
במאמר סקירה שפורסם לאחרונה במגזין מעולם הפסיכיאטריה נבדק הקשר בין סוגי דיאטות שונות למצבי רוח. 2,857 מאמרים סוכמו ולמרות שאין ממצאים עקביים, נראה כי דיאטת ה DASH, דיאטה צמחונית, דיאטה בעלת עומס גליקמי נמוך, קטוגנית ופליאו עשויות לשפר את מצב הרוח יותר מדיאטות אחרות.
1. דיאטת ה DASH – הינה דפוס צריכת מזון שבמקור נועד לטפל ביתר לחץ דם. הדיאטה עשירה בחלבון צמחי מקטניות ואגוזים, פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן והגבלה על צריכת בשר אדום ממתקים משקאות ממותקים. דיאטה זו הראתה אפקט יעיל על כעס, דיכאון, חרדה, מתח ומרץ.
מנגנון הפעולה של דיאטה זו על מצב הרוח כנראה קשור לרמה גבוהה של אשלגן, מגנזיום, סידן וצריכת נתרן נמוכה. יחס גבוה בין נתרן לאשלגן גורם לשחרור פרוגסטרון, המשנה את הפעילות העצבית במוח ומערער את מצב הרוח.
מנגד, ישנם דיווחים סותרים המראים כי רמת נתרן נמוכה מפעילה את המערכת למניעת התייבשות בשם רנין אנגיוטנסין המעלה אלדוסטרון (שאוגר נוזלים) ורמתו נמצאה גבוהה בחולים דיכאוניים (אולם בדיאטת ה DASH רמת המגנזיום הגבוהה כנראה מבטלת אפקט זה).
מנגנון נוסף נובע מהיות דיאטה זו עשירה בנוגדי חמצון מפירות וירקות. אלו משפרים את פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון בקורטקס של המוח אשר אחראים על העלאת מצב הרוח.
2. דיאטה ים תיכונית– בעלת השפעה מועילה למצב הרוח בהגברת המרץ והאנרגיה ובהפחתת בלבול. תזונה זו מבוססת על דגים, מגוון פירות וירקות, שמן זית, דגנים מלאים וקטניות ולכן היא עשירה ברכיבי תזונה כגון חומצות שומן חיוניות, מגנזיום, חלבונים רזים, נוגדי חמצון ובהם ויטמין E ו-C הקשורים לתפקוד מוחי תקין. הרכב הדיאטה משתנה בין מדינות שונות ולכן גם חלק מהממצאים בין המחקרים השונים. שלושה מתוך 4 מחקרים איכותיים הראו תועלת לדיאטה זו. תכולת אומגה 3 ומגנזיום גבוהות עשויות להיות קשורות למצב הרוח.
אומגה 3 מפחיתה ייצור מדדי דלקת (ציטוקינים כגון אינטרלאוקין 1 ו-6 וכן TNF אלפא) ובכך תורמת לייצוב קרומי התאים במח ולתפקוד טוב יותר. מנגנון נוסף הוא הגברת ייצור חלבון נוירוטרופי במח בשם BDNF המסייע בגדילה והתמיינות של תאי עצב במח ולשיפור במצב הרוח.
מגנזיום עשוי להגביר ביטוי של BDNF, בנוסף, הוא עשוי לחסום את פעילות הרצפטור המוחי NMDA (עליו פועלות תרופות נוגדות דיכאון) והוא מעורב גם בפלסטיות של תאים ובתהליכי זיכרון. חסימת הרצפטור עשויה לגרום לפעילות אנטידיכאונית ושיפור מצב הרוח.
3. דיאטה מבוססת צמחית– כוללת תפריט צמחוני (דבש, חלב, ביצים) או טבעוני. נמצא יעילה בשיפור מתח, דיכאון, כעס, עייפות, מתח וחרדה. היתרונות מיוחסים לתכולת הפיטוכימיקלים (פוליפנולים וקרוטנואידים) המיוצרים בצמחים ומסייעים להם להילחם במזיקים.
פיטוכימיקלים – מעלים רמות סרוטונין, מגבירים ביטוי BDNF, מפחיתים MAO וציטוקינים דלקתיים.
ויטמין C – קשור לתפקוד מערכת סרוטונין ודופמין ולפעילות נוראדרנלין במח ועשוי גם לחסום את פעילות הרצפטור NMDA ולהפחית דיכאון.
4. דיאטות המבוססות עומס גליקמי– מבוססות על סוג וכמות הפחמימות (מחושבת לפי מדד גליקמי של כל מזון X כמות הפחמימה, חלקי 100). עומס גליקמי נמוך נמצא קשור לשיפור בדיכאון, בלבול, מרץ, עייפות והפרעות במצב הרוח הכללי. שני מחקרים בעלי איכות נמוכה נמצאו כאן, אולם ממצאי עבר הראו כי תזונה בעלת עומס גליקמי גבוה משפיעה על מצב הרוח ע"י:
החרפת תחושת הרעב– ולכן משפיעים לרעה על המרץ.
תנודות תדירות ברמת הגלוקוז– עלייה מהירה לאחר הארוחה ובכלל, עשויה לגרום ליצור ציטוקינים דלקתיים ורדיקלים חופשיים שבתורם מהווים גורם להפרעות במצב הרוח כגון דיכאון.
5. דיאטה קטוגנית – מבוססת על תזונה עשירה בשומן ודלה בפחמימות ומדמה מצב צום. בעלת אפקט על המרץ, העייפות ומצב רוח שלילי. כאן המחקרים לא איכותיים ועקביים במיוחד, אולם ניתן לראות כי:
דיאטה זו עשויה לייצב את הסוכר בדם ולהפחית רעב- וכנראה בכך לייצב את מצב הרוח. בנוסף נצפתה כאנטידכאונית.
6. דיאטת פליאו – מבוססת על מזון מתקופת האבן, בשר צייד, שורשים, ירקות ירוקים, פירות עונתיים, אגוזים וזרעים. ישנו מחקר בודד וללא קבוצת ביקורת, אולם בתום שנה נצפה הבדל משמעותי ברמת הדיכאון והחרדה.
עושר הפירות והירקות הוא זה שתורם כנראה למצב רוח מרומם.
עושר באבץ (מהבשר) – מסייע להגברת צפיפות הרצפטורים לסרוטונין (המתווך תחושת אופוריה) וחוסם את הרצפטור NMDA (המתווך תחושת דיכאון). בנוסף אבץ משפיע על הגורם הנוירוטרופי המדובר BNDF, ובנוסף הינו נוגד חמצון ובכך תורם לוויסות מצב הרוח.
על אף האמור לעיל, המידע המובא מתבסס על מיעוט מחקרים ושיטות מחקר שונות, כמו כן במחקרים השונים טעם האוכל עלול להשפיע על ההנאה ומצב הרוח, כמו גם הידיעה שניתן מזון שאמור להשפיע על מצב הרוח, עלולה בעצמה לגרום להטייה במצב הרוח של הנבדקים. מכל אלו נראה שקשה להגיע למסקנות נחרצות ויש צורך במחקרים נוספים לגיבוש המלצות נחרצות יותר.
השארת תגובה