האם אכילת כמות קלורית יומית זהה, אך בשעות מאוחרות יותר, עלולה להשמין אותנו יותר?

אכילה מאוחרת נקשרה לסיכון להשמנה, אבל לא ברור אם זה נגרם מהגברת הרעב והתיאבון, הפחתת ההוצאה האנרגטית או משניהם, והאם מעורבים מסלולים מולקולריים ברקמות השומן.

לכן, במחקר הזה הנבדקים קבלו 3 ארוחות ביום

במחקר חדש שפורסם ממש לאחרונה, ערכו החוקרים ניסוי מוצלב אקראי ומבוקר, כלומר אותה קבוצת אנשים קבלה את אותן ארוחות למשך תקופה בשעות מוקדמות יותר של היום ובתקופה לאחר מכן בשעות מאוחרות יותר, זאת כדי לקבוע את ההשפעות של אכילה מאוחרת לעומת אכילה מוקדמת כל מדדי רעב, שריפת שומן, קצב שריפת קלוריות ועוד.

במהלך המחקר הייתה שליטה קפדנית על צריכת רכיבי התזונה, פעילות גופנית, שינה וחשיפה לאור.

הממצאים הראו כי אכילה מאוחרת:

1.הגבירה את הרעב בזמן הערות והפחיתה את הורמון השובע (לפטין),

2.הגבירה את היחס בין הורמון הרעב גרלין להורמון השובע לפטין

3.הפחיתה את ההוצאה האנרגטית בזמן הערות

4.הפחיתה את טמפרטורת הגוף המרכזית של 24 שעות (שוב מעיד על שריפה נמוכה יותר)

בנוסף, ניתוחי ביטוי גנים של רקמת שומן הראו שאכילה מאוחרת הגבירה ביטוי של גנים הקשורים עם האטה בקצב שריפת שומנים (ליפוליזה) והגברת תהליכי בניית שומן (אדיפוגנזה)

ואפילו הגברת תהליכים הקשורים לניקוי והתחדשות תאים (אוטופאגיה).

לסיכום, שינויים אלו לאחר אכילה מאוחרת עשויים להגביר את הסיכון להשמנה בבני אדם

בקיצור – כמו באיור, העדיפו להתחיל לאכול מוקדם ולסיים מוקדם, בעיקר בחורף.

כמה מוקדם? נסו לסיים 3-4 שעות לפני השינה, במיוחד אם הארוחה מעל 500 קלוריות. ומכילה מזון שמתעכל לאט כמו בשר שומני והרבה ירקות.

מתוך עניין לציבור ומחקר כללי, כמה זמן לפני השינה אתם נוהגים לאכול את ארוחת הערב או את הנשנוש אחרון שלכם?

השארת תגובה

ביטול